בית כנסת כמרכז רוחני:
בית כנסת נקרא "בית מקדש מעט" כיון שזהו המקום שבו מתכנסים על מנת לעבוד את הקב"ה.
עבודת ה' העיקרית בבית כנסת מתקיימת על ידי תפילה ולימוד תורה. בימי קדם היו בונים שתי מקומות נפרדים: בתי מדרש ובתי כנסת, בבית מדרש היו לומדים ובבית כנסת מתפללים. היום על פי רוב אין לנו את ההפרדה כזאת ורוב בתי כנסת משמשים הן בעבור תפילה והן בעבור לימוד תורה. בנוסף לכך כל בית כנסת שייך לקהילה מסוימת עם מסורת ומנהגים משלה.
בית כנסת כמרכז קהילתי:
כיון שבית כנסת מעצם היותו מקום ציבורי המיועד עבור קהילה תכנון בית כנסת שונה מתכנון רגיל ויש לו מאפיינים ייחודיים, התכנון חייב להתחיל לאחר בירור קפדני באיזה סוג קהילה מדובר, מה האופי שלה, ומה המסורת והמנהגים של אותה קהילה, וכמובן מה היכולת הכלכלית של הקהילה במימון הוצאות הבניה. וכן במהלך התכנון והבניה ישנה פעמים רבות מורכבות להגיע להחלטות ספציפיות, כיון שפעמים רבות כל שלב בתכנון דורש הסכמה של מספר גורמים בין אם זה רב בית הכנסת/הקהילה או הגבאים או הסכמה של כלל חברי הקהילה והתורמים, מאידך יש צורך לבצע את תכנון בית הכנסת בצורה מהירה ויעילה כיון שמדובר במבנה ציבור שאמור לשרת קהילה שלימה בשימוש יום יומי.
תפקודו העיקרי של בית כנסת :
הפעילות העיקרית של בית כנסת הוא תפילות שנערכות בו שלוש פעמים ביום. בקהילות עם מספר גדול יותר של מתפללים יכול להיות מספר רב מניינים בזמנים שונים, עוד שימוש מרכזי של בית כנסת הוא כמקום ללימוד תורה, מה שיכול לדרוש בניה של חדרים נוספים על החדר המרכזי, על מנת שתהיה האפשרות לקיים במקביל מספר מניינים וכן שתהיה האפשרות ללומדים המעוניינים להמשיך ללמוד ללא הפרעה, בנוסף לכך לעתים בונים חדרים נוספים כגון אוצר ספרים (ספריה לספרי קודש שכוללת לעתים גם פינות מחשב עבור מאגרים תורניים), מטבחון עבור פינת קפה, חדרים עבור רב בית הכנסת, מקומות לאחסון ספרים וציוד של בית הכנסת, ועוד...
תפקידים משניים:
כמו כן יש צורך לתכנן עזרת נשים, לצורך זה צריך לתכנן כניסה נפרדת שתהיה יחסית כניסה משנית, כיון שעל פי רוב נשים פוקדות את בית הכנסת בתדירות יותר נמוכה, ישנם כמה אפשרויות בצורה בה מקובל לתכנן את מיקום העזרת נשים. ישנה האפשרות לבנות עזרת נשים כגלריה מעל בית הכנסת, מה שנחשב יותר יפה ויוקרתי אבל גם יותר יקר, וישנה גם האפשרות היותר זולה שגם מאוד מקובלת היא לבנות את העזרת נשים במפלס אחד עם בית הכנסת, מאחורה או מאחד מצדי בית הכנסת. פעמים רבות העזרת נשים משמש כחדר נוסף עבור הגברים בימות השבוע כאשר אין נשים בבית הכנסת עבור תפילה או לימוד ולכן אם יש צורך בכך צריך להתאים את העזרת הנשים בשביל זה מראש.
כמובן שיש צורך לתכנון מבואה כנאה וכיאה לבית הכנסת שלא יכנסו ישר מהרחוב לבית הכנסת וכן עבור נטילת ידיים, הנחת תפילין, ועוד...
מחוץ לבית הכנסת יש לתכנון רחבה שתתאים לברכת לבנה, ובנית סוכה.
תפקידים נוספים של בית הכנסת:
כיון שבית הכנסת הוא מרכז קהילתי, בנוסף לשימושים העיקריים, מקובל לערוך במקום אירועים כמו קידוש בשבתות, אירועים קהילתיים וכן אזכרות, לכן פעמים רבות בונים אולם אירועים שחברי הקהילה יכולים להשתמש בו עבור שמחות פרטיות כמו בריתות, שבע ברכות וכדומה, דבר שמהווה הכנסה נוספת לבית הכנסת.
נגישות ובטיחות
על פי חוק ישנם דרישות קפדניות לגבי נגישות ובטיחות למבני ציבור ובכללם בתי כנסת. לכל קומה חייב להיות גם גרם מדרגות וגם מעלית, מדרגות חרום, ממ"ד, שירותי נכים וציוד נכים אחר. כמו כן לבית הכנת מגעים ילדים רבים ומקום זה צריך להיות בטוח עבורם.
אסתטיקה:
במשך הדורות היה מקובל שבית הכנסת היה המבנה הגבוה והמרכזי של העיירה היהודית כיון שישנה חשיבות להדגיש שמקום זה מהווה המקום המרכזי עבור היהודי, גם בעיצוב הפנים של בית הכנסת מקובל להשקיע הרבה מאמץ על מנת לקיים בהידור את המצווה "זה קלי ואנוהו". בעיצוב בית הכנסת יש גישות שונות מודרניות ומסורתיות מה שמושפע כמובן מסגנון הקהילה.
חשוב מאוד לבחון את היכולת התקציבית של הקהילה, כיון שהעיצוב יכול להשפיע מאוד על המחיר ודבר זה יכול לבא על חשבון דברים הכרחיים בבית הכנסת.
קונסטרוקציה ותאורה:
תכנון אולם של בית כנסת דורש חשיבה לגבי קונסטרוקציה, בגלל שברוב בתי כנסת לא רוצים לקבע עמודים בתוך האולם. דבר זה דורש יצירת קונסטרוקציה מיוחדת.
כמו כן יש קושי ביצירת תאורה טבעית מספקת, בגלל שבאולם גדול לא יכול להיכנס מספיק אור טבעי. לכן יש מקום לחשוב על צורת הגג שתאפשר אור נוסף או על תאורה מלאכותית.